bepo ראשי
מפתיע.Po
מסקרן.Po
מרענן.Po
נדיר .Po
מעניין .Po
כיף.Po
סוחף .Po
מרתק .Po
מסעיר .Po
בלתי צפוי .Po
דרמטי .Po
עוצמתי .Po
חדשני .Po
מדויק .Po
נוגע .Po
אנושי .Po
חם .Po
אינטימי .Po
עמוק .Po
נוגע ללב .Po
שובר שגרה .Po
עדכני .Po
איכותי .Po
מקצועי.Po
פרקים חדשים Po
חיילי צה"ל בדרום לבנון
bepo דיפולט
עולים על הרכבת
פרק 35 | סודות מהכנסת: איך מתמודדים עם ביקורת, חשיבות "העצמי" וכוחה של הפילוסופיה
תחנת מוצא: מסדרונות הכנסת על כל משמעותם משך הנסיעה: 33 דקות של צלילה פילוסופית ופסיכואנליטית  צידה לדרך: "המטרה בטיפול היא לא לשנות את ההתנהגות, אלא להבין מה תוקע אותנו". על מה הנסיעה?  מה הקשר בין אגף התקציבים במשרד האוצר לבין התיאוריות של פרויד, קאנט ודונלד ויניקוט? בפרק ה-35 אני מארח שני חברים קרובים, בוגרי פק"מ (פילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה) שעובדים יחד בלב המערכת הממשלתית. שיחה שמתחילה בחוויות מהכנסת וממשיכה עמוק אל תוך המנגנונים שמפעילים אותנו כבני אדם. דיברנו על היכולת להשתנות, על הקושי לקבל ביקורת ועל השאלה האם אנחנו באמת מי שאנחנו חושבים שאנחנו. מה תקבלו מהפרק: מיקוד שליטה פנימי: איך האחריות שאנחנו לוקחים על עצמנו משפיעה על היכולת לקבל ביקורת בלי להצטדק. פסיכולוגיית "העצמי": הצצה להבדל בין העצמי האמיתי לעצמי השקרי, ואיך הפידבק מהסביבה בונה (או מוחק) אותנו. טיפול vs אימון (Coaching): למה המטרה בטיפול היא לא "לתקן" אלא לאפשר לאדם לחיות בשלום עם עצמו. פילוסופיה ככלי לחיים: למה שאלות ללא פתרון מוחלט הן אלו שמרחיבות לנו את התודעה הכי הרבה. נסיעה שמתחילה במספרים הגדולים של המדינה ומסתיימת בנבכי הנפש האנושית. אהבתם את הפרק? אל תשכחו ללחוץ על Follow כאן באפליקציה כדי לקבל התראה בכל פעם שנוסע חדש עולה לרכבת. מוזמנים לשתף אותי באינסטגרם @smagal.
שרון דוראני - עבור הברזייה
po, בקטנה
פודקאסט 120 ואחת עם מורן אזולאי - קרן טרנר
bepo דיפולט
דוז פואה
סקס אפיל פרק 172
סקס אפיל
הייתי גבר חסר ביטחון שרצה "לזיין" כמו חברים שלו | #172
יניב גולד היה רוקר שנכנס בסערה לחיי הלילה כמפיק בערבי טרנס. הוא גם התגורר בטוקיו לתקופה, והושפע מאוד מהחברים שהקיפו אותו, מאוצ'ואים שהסתכלו על סטוצים ועל נשים שהכירו במועדונים ובמסיבות בצורה מאוד מחפיצה. הוא ניסה לחקות אותם, אבל לא באמת הצליח. הוא לא הבין למה פחות הולך לו בסטוצים, ומדוע גם כשהוא מכיר נשים לחוויות מיניות – הוא מרגיש אחר כך זרות וניתוק מהחוויה. היום, כשהוא מנחה ומדריך לאומנויות האהבה בדרך הטנטרה ויוצר Arts of Love סדרת סדנאות, קורסים וכנסים בנושאי מיניות ויחסים, הוא כבר יודע להגיד שהמין שחווה לא נעשה מטעמים כמו חיבור והקשבה, אלא מרצון לסמן "וי" ולהיות "גבר-גבר". זאת הסיבה שחשוב לו ללמד היום אנשים איך להתנהל בחיי הלילה כדי לפתח הקשבה עצמית גבוהה יותר, ולזהות מי אנחנו באמת בתוך כל הרעש, המוזיקה, העשן והאלכוהול. מגישה: לורי שטטמאור סאונד: שחר שגיא עריכה: עדן דוידוב ונסטיה שוסטר האזנה נעימה!
פוטין בציון "יום הניצחון"
עישון קנאביס
דוז פואה
bepo דיפולט
נתניהו וזיני
bepo דיפולט
עולים על הרכבת
פרק 34 | האישה האל טיפולית: השיעור המרגיז על אחריות, גירושים ומנגנוני הגנה של פרויד
תחנת מוצא: השלמה עם העבר, הבנת מנגנוני הנפש ומציאות חדשה כמאמנת אישית. משך הנסיעה: כ-30 דקות של רפלקציה עצמית עמוקה. צידה לדרך: "לא תמיד צריך לגעת במה שלא שבור". על מה הנסיעה?  איך הופכים מאישה שחווה גירושים (פעמיים) למאמנת אישית שמעניקה כלים לאחרים? נוסעת אנונימית, מאמנת אישית ומבוגרת אחראית, משתפת במסע חייה: מהרגע המטלטל שבו אמה לקחה אותה ביד והודיעה לה שהיא מתגרשת, ועד להבנה המאוחרת ששינוי אמיתי מתחיל קודם כל בתוכנו. שיחה על באולינג, ביקורת פנים והחופש להודות על מה שיש. מה תקבלו מהפרק: מנגנוני הגנה: הצצה למנגנוני ההדחקה והבידוד שפרויד תיאר, ואיך הם משרתים אותנו (או תוקעים אותנו). פסיכולוגיית הגירושים: האם "דור שני לגירושים" הוא גזירת גורל או הזדמנות לצמיחה? אימון vs טיפול: מה ההבדל בין השניים ומתי כדאי לבחור בכל אחד מהם. הודיה ככלי לחיים: למה אי אפשר להיות ב"מוד" של הודיה וקורבנות בו זמנית. נסיעה שמתחילה בשאלות קשות ומסתיימת בחיוך של השלמה. אהבתם את הפרק? אל תשכחו ללחוץ על Follow כאן באפליקציה כדי לקבל התראה בכל פעם שנוסע חדש עולה לרכבת. מוזמנים לשתף אותי באינסטגרם @smagal
טלגרם
טליה עובדיה עבור הברזייה
bepo דיפולט
po, בקטנה
bepo דיפולט
Intome
פרק 89: למה להתלונן זה ממכר (ומה המחיר שאת משלמת)
"אוף יואו איזה חום, גיהנום", "איזה סיוט הפקקים האלה", "וואו הבוס מחרפן אותי, חייבת כבר להגיע ולעשות איתך קפה לספר לך הכל", "והחתונה? בסדר נחמד אבל למה כל כך רחוק ובשטח פתוח וגם לא היה לי מה לאכול". מכירות את כל המשפטים האלה? אולי אפילו מזהות את עצמכן בתוכן? ככה, בלי לשים לב, הפכתן את התלונה לחלק בלתי נפרד מהשפה שלכן? זה בסדר, זה קורה וזה גם חשוב לאוורר ואפילו להתלונן בקול רם. יש דברים מעצבנים ורצוי שנתעצבן. אבל אז מגיעה השאלה האם אני הופכת את התלונה לתנועה, לפתרון ועשייה – או שאני נתקעת בלופ ומחווטת את המוח שלי ליהנות מהתלונה ולהמשיך לחפש על מה עוד אפשר להתלונן, ככה שאולי אפילו ארגיש קצת מוצלחת יותר. למה התלונה היא זו שבוראת לי מציאות? ואיך מדברים שפשוט "קורים לי", אני הופכת לאדם הזה שרק מקטר ורואה את השלילי, ולא שמה לב שהכל בעצם בידיים שלי? אז איך אפשר לעצור את הלופ, לצאת מזה ולנצח את ההרגל? לחצי פליי ובואי להאזין, ורק אל תשכחי לשתף.
po, בקטנה
כל התוכניות Po